החלטה בתיק בש"א 2909/08

1.         המבקש (התובע) טוען בתביעתו כי נפגע ביום 2.8.97 במהלך שייט רפטינג. לתביעתו צירף המבקש את חוות דעתם של הפסיכיאטר פרופ' פניג, של האורתופד ד"ר ארבל ושל המומחה התעסוקתי פרופ' כראל. לאחר שהוריתי לצדדים להגיש את העדויות הראשיות מטעמם בתצהירים, וימים ספורים לפני המועד שנקבע להגשת תצהירי העדות מטעם המבקש, הוגשה הבקשה דנן, בה מתבקש בית המשפט להורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום העיניים/נוירואופטלמולוגיה. בבקשה, שלא צורף לה תצהיר, נטען, כי עקב הפגיעה שנפגע המבקש באירוע נשוא התובענה הוא סובל מבעיות בעיניו, כפי שגם מופיע בחוות דעתו של פרופ' כראל וכפי שנקבע על-ידי המוסד לביטוח לאומי. המבקש מציין, כי בתחומים בהם הוגשה על ידו חוות דעת רפואית "הסתיים הדבר במינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט", ועל כן הוא מבקש הפעם לייעל את ההליך ולחסוך בהוצאות מיותרות, באופן שייתר הגשת חוות דעת מטעמו בתחום רפואת העיניים. עוד מוסיף המבקש וטוען, כי הבקשה מוגשת רק בשלב זה מאחר והמשא והמתן שהתנהל עד כה בין הצדדים לא הביא לתוצאות ומכיוון שמצבו הכלכלי אינו טוב, מאחר ואינו עובד כבר מספר שנים, מה גם שכבר הוציא הוצאות נכבדות לצורך הגשת חוות דעת רפואיות.

2.         המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, היה על המבקש להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, שכן כאשר מדובר בענין שברפואה, עליו לצרף לכתב התביעה חוות דעת שנחשבת לחלק מכתב הטענות. ככל שהדבר לא נעשה במקור, על מי שמבקש להוסיף חוות דעת רפואיות, להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, על כל הכרוך בכך, לרבות מתן הנמקה מדוע לא ניתן היה להגיש את כתב התביעה מלכתחילה באופן שלא יצריך תיקון מאוחר יותר. כמו כן טוענים המשיבים, כי המקרים בהם ימנה בית המשפט מומחה מטעמו בהעדר חוות דעת מטעם הצדדים, הם נדירים ויוצאי דופן והמקרה דנן לא נמנה עליהם. המשיבים מדגישים גם את העובדה שהבקשה לא נתמכה בתצהיר.

בתגובתו לתשובת המשיבים מציין המבקש, כי יש לבית המשפט סמכות להורות על מינוי מומחה רפואי מטעמו גם כאשר בעל דין לא צירף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית, בהסתמכו על פסק הדין שניתן בבר"ע (מחוזי-חי') 1775/07 ענבל נ' דאנס-בר ואח' (החלטת כב' השופט עמית מיום 6.7.07). לחלופין מבקש המבקש, שתינתן לו ארכה כדי להגיש חוות דעת מטעמו.

3.         דין הבקשה להידחות. אכן, לבית המשפט מסור שיקול דעת למנות מומחה מטעמו (תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, להלן - " התקנות"), והוא אף מוסמך לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת לכתב הטענות שלו (תקנה 127 לתקנות) וצירופן של שתי הוראות אלה יכול להביא, במקרה המתאים, למינוי מומחה רפואי מטעם בית משפט גם כאשר התובע לא צירף לכתב תביעתו חוות דעת מומחה באותו תחום רפואי. אלא שבית המשפט יעשה שימוש בסמכות זו במקרים חריגים ויוצאי דופן ולו מן הטעם שעל פי שיטתנו על בעל הדין להביא את ראיותיו באופן עצמאי ומינוי מומחה מטעם בית המשפט נועד, ככלל, לסייע בידי בית המשפט להכריע בשאלות מקצועיות שעלו בחוות הדעת מטעם בעלי הדין ולא כתחליף לחובתו של בעל דין להציג ראיות להוכחת טענותיו (בש"א (מחוזי-י-ם) 761/06, ת"א 4270/02, עזבון בני ישי נ' ישראלייזר-רעים שותפות רשומה, החלטת כב' השופטת אפעל-גבאי מיום 19.3.06, והאסמכתאות המפורטות שם).

סטייה מהמתווה האמור תהיה מוצדקת רק כאשר מתקיימות נסיבות יוצאות דופן. ככל שמדובר במצבו הכלכלי של המבקש, מבלי לחוות דעה האם ענין זה כשלעצמו יצדיק מינוי מומחה מטעם בית המשפט מבלי שהמבקש הקדים והגיש חוות דעת מטעמו (וראו לענין זה סעיף 10(ג) להחלטת כב' השופט עמית בבר"ע 1775/07 הנ"ל), הרי שבמקרה דנן לא תמך המבקש את בקשתו בתצהיר ולא במסמכים שיכולים להעיד על מצבו הכלכלי, כך שלא ניתן לקבל את הבקשה על יסוד נימוק זה. 

רצונו של המבקש לייעל את ההליך ולמנוע הוצאות מיותרות, הוא אכן לגיטימי, אך אין בו, כשלעצמו, כדי להצדיק קבלת בקשתו, מה גם שלנוכח התנגדות המשיבים, ממילא תעמוד להם הזכות להציג חוות דעת מטעמם גם אם הבקשה היתה מתקבלת, כך שהייעול והחיסכון שיושגו מוגבלים במידה רבה.

לא למותר לציין, כי בתובענה דנן קיימת מחלוקת אמיתית בסוגיית החבות וכפי שציין כב' השופט עמית: "כאשר על פניו יש ספק ניכר בחזקה של התביעה במישור האחריות, אין למהר ולהטיל על בעל הדין שכנגד עלות נוספת בדמות שכר טרחתו של המומחה מטעם בית המשפט" (בר"ע 1775/07 הנ"ל).

המבקש גם לא הסביר, הסבר שאמור היה להיתמך בתצהיר, מדוע מלכתחילה לא צורפה לכתב תביעתו חוות דעת בתחום העיניים, כאשר לכאורה כבר אז היה המבקש אמור להיות מודע לצורך בהגשת חוות דעת בתחום זה, שכן הפגיעה בעיניים נזכרה, בין היתר, בחוות דעתו של פרופ' כראל. קבלת הבקשה בשלב זה, כמוה כתיקון כתב התביעה, מה שיזכה את המשיבים לתקן את כתב הגנתם, ובשלב כה מתקדם של ההליך הדבר עלול להביא לעיכוב ממשי בבירור התובענה.

כפי שציינה כב' השופטת אפעל-גבאי בהחלטתה הנ"ל, רק במקרים בודדים מינה בית המשפט מומחה מטעמו, ללא הסכמת בעלי הדין, בטרם הגישו בעלי הדין חוות דעת מטעמם, ובכל אחד מאותם מקרים התקיים טעם מיוחד לעשות כן.

4.         כאמור, הבקשה נדחית. לענין הבקשה להגיש חוות דעת מטעם המבקש, הרי שעליו להגיש בקשה מסודרת לתיקון כתב התביעה ואז יתאפשר למשיבים להגיב לה. בשלב זה אין לפני בקשה שכזו, ואין די ב"הגנבתה" לתגובה לתשובה.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, ל' בסיון התשס"ח (3 ביולי 2008), בהעדר הצדדים.